Friday 15 June 2007

בוקר גרב שמאל

או - "למה מילאת את האתר בתמונות כמו קקי ברחובות תל אביב, במיוחד בשדרה הראשית"
ניסיתי למהר, היה חשוב לי להעיף את מה שנשאר מהסתומה הזאת, עוד לפני שתעלה השמש ותסריח לי את כל הפג'ו.
בהתחלה חשבתי לתת את גופתה, או לפחות מה שנשאר ממנה, לכלבים ששוטטו בסביבת החצר, גרנו ליד המדבר ולהקות הכלבים האלו היו תמיד רעבות, בסופו של דבר העדפתי להיפתר ממנה כמה שיותר רחוק מהבית וכמה שיותר רחוק מהלב
השמש עלתה וזבובים החלו מבקרים תדיר את המושב האחורי, צבעוניים וגדולים כמו במחנות הקיץ בצופים
דיזינטריה חולירה ושאר מריעין בישין, אצלי על המושב האחורי
במעוף מעגלי רפטטיבי, מהפלאפל שקניתי לדרך וחזרה אל גופתה, זמזומים חרישיים ורעים במיוחד
שירת קינה של ממש.
רכשתי בשלושים השקלים האחרונים שנישארו לי את "המדריך לקובר הצעיר" כתב עת שימושי למקרים של חירום, בעודף שנותר, מילאתי דלק בגרוטאה
בדרך הבחנתי בחקלאי אידיוט שסימן לי בחיוך להדליק את האורות, האצתי תוך ניסיון דריסה וסימנתי לו שילך להזדיין עם האצבע בשילוב צרחה לכיוון החלון שלא נפתח מעולם בצד הזה של האוטו, עוד דביל שיגיד לי מה לעשות ועוד בשעה כזו נפלאה ומוקדמת של הבוקר.
אני ואת שכבר לא היית, והזבובים בביצוע מושלם של "רקוויאם לסתומה"
דיברתי לעצמי, הגנבתי מבטים למראה הפאנורמית והסברתי לך שוב על ההבדל בין פג'ו 404 לבין הדגם עם הארגז, היה חשוב לי לדייק בפרטים שאותך, בנינו, לא עניינו לעולם, אבל יכולת סוף סוף להקשיב.
"ואיפה, קיבינימט האש עכשיו !!!" צרחתי תוך הקפאת הזימזום לשנייה, אחרי הפאלפל המסריח הזה הייתי חייב קצת ניקוטין, מצאתי אותה מתחת למושב וכשהתכופפתי להביאה כמעט והייתי צריך לקבור גם את עצמי, עניין של שניות עד איבוד שליטה של ממש, אבל יצאתי מזה בזכות הגרוטאה ובזכות קור הרוח של אותן השעות
בעודי מתרכז בההרי פסולת הבניין משני שוליו של השביל, לא הבנתי את פשר הכוכבים שהתפרסו על חלון הרכב. מיד הבחנתי שמדובר ברסיסי הפאלפל וסלט הכרוב שנמרחו שם כמו גשם באמצע יולי. טוב מה יכולתי לעשות, אדי הדלק השפיעו במידה מסויימת עד האוירה בחלל האוטו, האגזוז היה שבור והתחבר ישר לתוך המושב האחורי. בעסה! אבל אהבתי את האוטו הזה, לעזאזל, וגם אותך יקירתי, "מאוד מאוד מאוד", הוספתי תוך מציצת הפילטר עד תומו
ניגנתי שירים של קיץ, והעדפתי את זה על כל סוג מוסיקה אחר, לא הבנתי את גודל האסון שקרה, עד שראיתי את סלילי הקלטת נפלטים כמו תלתלייך ממפתן הטייפ. כמה שאהבתי את האוטו הזה, לעזאזל
יצאתי דרך חלון האוטו לבחור את מקום העקידה
בין הר בטון כזה לאחר היה קשה להתמצא ולזכור איפה השארתי את המקוש מאז שקברתי את הסתומה הראשונה מאשתקד.
06.04.07

No comments: