בצעדים נמרצים אל פתח דלתה. אני, זר צבעונים והם, שעוקבים אחרי
מתחבאים ומביטים בי בחטף, ממתיקים סוד בחיוך ובידם מצפוני עטוף בנייר צלופן
אני לא משתף פעולה במשחק ושומר לעצמי את הדין
צלצול פעמון מלווה את הניסיון לפרק את מה שהדמיון שלי מרכיב
הדלת נפתחת
בזמן שהיתננו אהבים,
הם ישבו בין שנינו, קטנים ורכים
אליה הם חייכו בתמימות, לי הם שרטו את הגב
22.03.07
No comments:
Post a Comment