משב רוח פרו-אביבי היכה בי שוב והפתיע כמעט עד צמרמורת,
אכן, עם כל הרומנטיקה חשבתי, צחנה זו צחנה, אביבית ככל שלא תהיה,
רווייה היא בחלומות שלא שלי ולכן היא נעימה ומשכרת
יכול להיות שבזמן הזה שאני עסוק במה שלא יהיה, מתגנבת לה השיגרה,
כך ממש מתחת לאפי ועושה מה שבא לה,
מזכירה לי זמן המתנה מעבר לכביש ומבט בזמן שמתנהל לו עצמאית ונוזל למקומות אחרים
חשבתי פעם אחת ולתמיד להפתיע אותי, בדיוק שניסיתי להסביר לרוכב אופנוע שהאורות שלו כבויים
עלתה בי המחשבה שאולי עכשיו אוכל להתמיד בברירה האחת והיחידה, להתעורר באמצע החלום
ולכתוב את הכל
No comments:
Post a Comment