ראיתי את השמש
שיטוט בפארק, ראיתי את הבחור,
משהו כמו בין שיגעון לשיגעון, ספון בכרית ממלמל מילים באויר
רחש כמו כלים במסעדה, מחריש ולא מרפה, כך ראיתי את השמש,
מדליק סיגריה, מה כבר יכול להיות, אחרי הגשם של אתמול כבר שום דבר לא מפתיע את העיר הזאת, היא התרגלה לכל השטויות
תחליף
תשנה
מה שכחתי באמת ומה שכחתי בכדי להסתנוור כך באמצע שום מקום
הכל מתערבב
הכל מתערפל
תחושה נעימה כמו אגדה של נקודות ורודות, מרחפות מעלי ויורדות עם שלג של קטי, היא יודעת, היא יודעת
.
מכאן אני עומד על הראש, מביט באופק שמנקודת במבט הזו ניראה עגול
הבחור שספון בכרית באמצע הפארק וניראה כמו נקודה בציור החדש,
כך ראיתי את השמש
ראיתי את השמש
אני יודע שהם באים לקצור הכל,
שריקתי הצלולה חותכת את האויר משפתי היבשה - מחרישה את הפארק - מורידה לקטי את השלג
השלג מכסה אותי וכך מסתיר רק את הסדקים מולי
.
.
No comments:
Post a Comment