דרך מראות.
אנחנו לבד עם כולם
מסכים מרצדים למרכז של העין
במרכז הבמה במרכז העולם
בתוך חדר כיסא
וחלון עם קצת חוץ
ואנחנו
בוהים וכבויים
חיוכים מרוחים
פנים מפלסטיק בהיר
נרדמות לקינת החשמל
אהבה ושנאה והכל מרחוק.
מאוחר נתעורר
לציוץ ציפורי הבשורה
חרישיות הן
יקפלו, ימחקו חלומות
יחזירו אותנו
לרחם
לשפל
ואולי, לגאות.
1 comment:
זה יפה זה, הדבר הזה :)
Post a Comment